עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף כה) (יהושע י יג) וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר אמר ר׳ חייא בר אבא א״ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים שנאמר (במדבר כג י) תמות נפשי מות ישרים וגו' והיכא רמיזא (בראשית מח יט) וזרעו יהיה מלא הגוים אימתי יהיה מלא גוים בשעה שעמד לו חמה ליהושע. (יהושע י יג) ויעמוד השמש בחצי השמים ולא אץ לבא כיום תמים וכמה אריב״ל עשרים וד׳ שעי אזל שית וקם שית אזל שית וקם שית כולה מלתא כיום תמים. ר׳ אלעזר אומר ל״ו אזל שית וקם תרי עשר אזל שית וקם י״ב עמידתו כיום תמים ר׳ שמואל בר נחמני אמר מ״ח אזל שית וקם תרתי סרי אזל שית וקם עשרים וארבע שנאמר ולא אץ לבא כיום תמים מכלל דמעיקרא לאו כיום תמים הוה. תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו למשה מיתיבי (יהושע י יד) ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו אבע״א שעות הוא דלא נפישין כולי האי ואבע״א אבני ברד לא הואי דכתיב (שם י יא) ויהי בנוסם מפני ישראל וגו׳ וה׳ השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים וגו'. (ש״ב א יח) ויאמר ללמד את בני יהודה קשת הלא היא כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים דכתיב (במדבר כג י) תמות נפשי מות ישרים היכא רמיזא (בראשית מט א) יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך אי זו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף הוי אומר זו קשת ר״א אומר זה ספר משנה תורה ואמאי קרי ליה ספר הישר דכתיב (דברים ו יח) ועשית הישר והטוב בעיני ה׳ היכא רמיזא (שם לג) ידיו רב לו אי זו היא מלחמה שצריכה שתי ידים הוי אומר זו קשת. רבי שמואל בר נחמני אמר זה ספר שופטים ואמאי קרי ספר הישר דכתיב ביה (שופטים יז ו) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה היכא רמיזא (שם ג ב) למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה אי זו היא מלחמה שצריכה למוד הוי אומר זו קשת ומנ״ל דביהודה כתיב דכתיב מי יעלה לנו בתחלה אל הכנעני להלחם בו ויאמר ה׳ יהודה יעלה:
עין יעקב
נג תָּנָא: כְּשֵׁם שֶׁעָמְדָה לוֹ חַמָּה לִיהוֹשֻׁעַ, כָּךְ עָמְדָה לוֹ לְמֹשֶׁה, וּלְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן. (בשלמא) יְהוֹשֻׁעַ, קְרָא. נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, גְּמָרָא. אֶלָּא מֹשֶׁה מְנָא לָן? (אמר רבי אלעזר:) אַתְיָא 'אָחֵל' 'אָחֵל'. כְּתִיב הָכָא: (דברים ב) "אָחֵל תֵּת פַּחְדֶךָ". וּכְתִיב בִּיהוֹשֻׁעַ: (יהושע ג) "אָחֵל גַּדֶּלְךָ לְעֵינֵי הָעַמִּים". רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַתְיָא 'תֵּת' 'תֵּת'. כְּתִיב הָכָא: 'תֵּת', וּכְתִיב הָתָם: (שם י) "בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמוֹרִי לִפְנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל". רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר נַחְמָנִי אָמַר: (אתיא) מִגּוּפֵיהּ דִּקְרָא [שָׁמַעְתְּ לֵיהּ]: (דברים ב) "אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ". אֵימָתַי "וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ"? בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדָה לוֹ חַמָּה לְמֹשֶׁה. מֵיתִיבִי: (יהושע י) "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו". אִי בָּעִית אֵימָא: שָׁעוֹת הוּא דְּלָא נְפִישִׁין כּוּלֵי הַאי. וְאִי בָּעִית אֵימָא: אַבְנֵי בָּרָד לֹא הֲוָאִי, דִּכְתִיב: (שם) "וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם" וְגוֹ'. (ש"ב א) "וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד (את) בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת, הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר", מַאי 'סֵפֶר הַיָּשָׁר'? אָמַר רַבִּי [חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי] יוֹחָנָן: זֶה סֵפֶר אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁנִּקְרְאוּ 'יְשָׁרִים', דִּכְתִיב: (במדבר כג) "תָּמוּת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים". הֵיכָא רְמִיזָא? (בראשית מט) "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ". אֵיזוֹ הִיא מִלְחָמָה שֶׁצְּרִיכָה יָד כְּנֶגֶד עֹרֶף? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ קֶשֶׁת. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: (על) [זֶה] סֵפֶר מִשְׁנֶה תּוֹרָה, וְאַמַּאי קָרִי לֵיהּ 'סֵפֶר הַיָּשָׁר'? דִּכְתִיב: (דברים ו) "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה'". הֵיכָא רְמִיזָא? (שם לג) "יָדָיו רַב לוֹ", אֵיזוֹ הִיא מִלְחָמָה שֶׁצְּרִיכָה שְׁתֵּי יָדַיִם? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ קֶשֶׁת. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: (על) [זֶה] סֵפֶר שׁוֹפְטִים, אַמַּאי קָרִי לֵיהּ 'סֵפֶר הַיָּשָׁר'? דִּכְתִיב בֵּיהּ: (שופטים יז) "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה". הֵיכָא רְמִיזָא? (שם ג) "לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם מִלְחָמָה", אֵיזוֹ הִיא מִלְחָמָה שֶׁצְּרִיכָה לִמּוּד? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ קֶשֶׁת. וּמְנָא לָן דְּבִיהוּדָה כְּתִיב? דִּכְתִיב: (שם א) "מִי יַעֲלֶה לָּנוּ בַּתְּחִלָּה אֶל הַכְּנַעֲנִי לְהִלָחֶם בּוֹ? וַיֹאמֶר ה': יְהוּדָה יַעֲלֶה". (ש"א ט) "וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל". מַאי 'וְהֶעָלֶיהָ'? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הַשּׁוֹק וְהָאַלְיָה, וְאַמַּאי קָרִי לֵיהּ: 'וְהֶעָלֶיהָ'? מִשּׁוּם דְּמִסְמְכָא שׁוֹק לְאַלְיָה. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: חָזֶה וְשׁוֹק, וּמַאי 'וְהֶעָלֶיהָ'? דְּמַחִית לֵיהּ לְחָזֶה עִילוּיֵ שׁוֹק, [כִּי בָּעִי אֲנוּפִי], וּמַנְפֵי לָהּ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: שׁוֹק וְשׁוּפֵיהּ, וּמַאי 'וְהֶעָלֶיהָ'? מִשּׁוּם דְּשׁוּפִי, עִילוּיֵ שׁוֹק קַאִי.
מדרש לקח טוב
פס'. וזאת ליהודה ויאמר, לאחר שבירך את ראובן חזר לברך את יהודה מפני שהוא מלך. אמר וזאת ליהודה. שקולה ברכת יהודה כנגד כל השבטים שנאמר וזאת ונאמר בכל השבטים וזאת הברכה. ד״א וזאת ליהודה מי גרם לראובן שהודה במעשה בלהה יהודה שהודה במעשה תמר. וזאת ליהודה מלמד שהתפלל משה על שבטו של יהודה. שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו. בשעה שיהא שבטו של יהודה נכנס בצרה יהא מתפלל לפניך ותהא מעלה אותם מתוכה. ואל עמו תביאנו. שנקבר עמהם לארץ. ד״א וזאת ליהודה. מלמד שהתפלל משה על שבטו של שמעון שנאמר שמע ה' קול יהודה. ואין לשון שמע אלא שמעון כמא דאתמר (בראשית כ״ט:ל״ד) כי שמע ה' כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה על כן קרא שמו שמעון. אמר לפניו רבש״ע בשעה ששבטו של שמעון בצרה יהא שבטו של יהודה מתפלל לפניך ואתה מעלה אותם מתוכה. ואל עמו תביאנו. מלמד שעירבן בנחלה. כענין שנא' (שופטים א׳:ג׳) ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי. ידיו רב לו שיהא מוצלח בכל. ד״א וזאת ליהודה מלמד שהתפלל עליהם על מלכי בית דוד. שמע ה' קול יהודה. בשעה שדוד מלך ישראל נכנס בצרה יהא מתפלל לפניך ותהא מעלה אותו מתוכה, וכה״א (שמואל ב' כב) וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת וגו'. ואומר (תהילים ס״ד:ב׳) שמע אלהים קולי בשיחי. ואל עמו תביאנו. ושיחזירהו אצל אחיו בשלום בשעה שברח מפני אבשלום. וכן הוא אומר (שמואל ב ט״ו:כ״ג) וכל הארץ בוכים וכל הפרשה. לכך נאמר ואל עמו תביאנו. ידיו רב לו. כענין שאמר יעקב אבינו (בראשית מ״ט:ח׳) יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך. ידיו רב לו. זו קשת וכה״א (שמואל ב א׳:י״ח) ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה (בספר) [על ספר] הישר. זה ספר בראשית שבו ענין אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים שנאמר (במדבר כ״ג:י׳) תמות נפשי מות ישרים. והיכן אמר (בראשית מ״ט:ח׳) ידך בעורף אויביך. איזו היא מלחמה שהיד כלפי עורף. הוי אומר זו קשת, וכאן הוא אומר ידיו רב לו. ידיו רב לו. איזה הוא מלחמה שהיא צריכה שתי ידים הוי אומר זו קשת. ועזר מצריו תהיה. כמו שנאמר (תהלים קכא) עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ: